מגדלי מירב (1990) בע"מ ואח' נ' לנדקו ישראל ייזום וניהול בע"מ ואח'

החלטה

מונחת לפניי בקשת הצד השלישי 3, מי לוד בע"מ, להארכת מועד להגשת הודעת צד ד' כנגד המשיבה – התובעת, מגדלי מירב (1990) בע"מ.

טענות הצדדים

המבקשת טוענת כי הינה מחזיקה בכתב התחייבות ושיפוי מאת המשיבה, שעניינו ביצוע עבודות הביוב נושא התביעה וכל עניין הנובע מהן (להלן: "כתב ההתחייבות"). לטענת המבקשת, מסמך זה אותר על ידה רק ימים ספורים לפני הגשת הבקשה דנן, "במסגרת חיפוש ואיתור מסמכים רלוונטיים בתיק דנן" (סעיף 1 בבקשה). נוכח כתב ההתחייבות, העלתה המבקשת את האפשרות לנהל מו"מ עם התובעת לצורך הגעה להסכמה ולפיה "אם וככל שצד שלישי 3 תחויב בתשלום כספים כלשהם למודיעה על פי פסק דין, אזי יינתן פסק דין מותנה, אשר לפיו התובעת תשפה את הצד השלישי בסכומים שייפסקו כנגדה" (סעיף 2 בבקשה). לפיכך ועל מנת למצות את האפשרות לנהל מו"מ עם המשיבה, ביקשה המבקשת לקבל ארכה להגשת הודעת צד ד' למשיבה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, בית המשפט נעתר לבקשת המבקשת והאריך המועד להגשת כתב הגנה מטעמה עד ליום 5.9.11. אף על פי כן, רק ביום 3.10.11 הגישה המבקשת את כתב ההגנה, וכן את הבקשה דנן לקבלת ארכה להגשת הודעה לצד ד'. בכך, לטענת המשיבה, איחרה המבקשת את המועד הקבוע על פי תקנה 220(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") להגשת הודעת צד רביעי, שכן:

"ההודעה לצד השלישי תוגש בידי בעל הדין בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר — במקרה האמור בתקנה 216, או תוך הזמן שקבע בית המשפט או הרשם בהחלטתו — במקרה האמור בתקנה 217".

בהקשר זה מפנה המשיבה לבש"א (חי') 16767/05 מדינת ישראל מע"צ נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 22.3.2006), שם נקבע, בפסקה 11 להחלטה, כי:

"בהתאם לתקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, היה על הדר להגיש למדינה את ההודעה לצד שלישי לא יאוחר מהמועד בו היה עליה להגיש את כתב הגנתה, אלא אם קבע בית המשפט מועד אחר. הדר חרגה ממועד זה במספר חודשים מבלי שקיבלה לכך היתר ומבלי שהגישה בקשה כלשהי בענין זה. המועד הקבוע בתקנה 220(ב) הנ"ל להגשת הודעה לצד שלישי הינו מועד שנקבע בחיקוק. אילו רצתה הדר להאריך את המועד להגשת הודעת צד שלישי למדינה, היה עליה, לפני פקיעת המועד הקבוע להגשת ההודעה למדינה, להגיש בקשה מתאימה (הנתמכת בתצהיר) המפרטת את הטעמים המיוחדים המצדיקים את מתן הארכה. זאת לא עשתה הדר, ודי בכך כדי למחוק את ההודעה לצד שלישי שהגישה למדינה".

כן מפנה המשיבה לתקנה 528 בתקנות סד"א הקובעת כי:

"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו".

לנוכח האמור בתקנה זו, טוענת המשיבה כי המועד להגשת הודעת צד ד' הינו מועד שנקבע בחיקוק, ולפיכך ניתן היה להאריכו רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו". דא עקא, שלטענת המשיבה, "העובדה שמי-לוד החלה בניסיונות חיפוש ואיתור המסמכים הרלוונטיים לתובענה דנא רק ימים ספורים קודם ליום הגשת הבקשה ... אינה יכולה להוות טעם מיוחד לצורך הארכת מועד להגשת הודעת צד רביעי" (סעיף 17 בתגובת המשיבה).

באשר לטענת המבקשת כי הארכה המבוקשת נדרשת על מנת למצות את המו"מ עם המשיבה בעניין שיפוי למקרה שיינתן פסק דין כנגד המבקשת – משיבה המשיבה כי המבקשת כלל לא יצרה אתה קשר על מנת לנהל מו"מ בעניין זה.

באשר לכתב ההתחייבות והשיפוי – מציינת המשיבה כי לגרסתה, אין בו כדי להקים למבקשת עילת תביעה כנגדה במקרה דנן.

המבקשת משיבה לטענות המשיבה כדלקמן:

באשר לטענה כי הגישה את כתב הגנתה וכן את הבקשה דנן לאחר חלוף המועד שאושר לה להגישם – משיבה המבקשת כי העיכוב בהגשה נבע מכך ששולחת ההודעה לצד שלישי מסרה לה את ההודעה הנ"ל מבלי לצרף אליה "עותק קשיח" של כתב התביעה ונספחיו (המחזיקים מאות עמודים), דהיינו – בניגוד לדין. לטענתה, רק בחודש אוגוסט 2011 הומצא לה כתב התביעה, על כל נספחיו, וזאת במהלך פגרת בתי המשפט, כך ש"עולה, אפוא, כי בהפחתת ימי פגרת בית המשפט (תקופת הפגרה הסתיימה בתאריך 4/9/11) הוגש כתב ההגנה להודעת צד שלישי בתאריך 3/10/11 בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי" (פסקה 1 לתשובת המבקשת). בהקשר זה צירפה המבקשת לתשובתה התכתבות שהתנהלה באוגוסט 2011 בינה לבין שולחת ההודעה לצד ג' בגדרה דרשה משולחת ההודעה לצד ג' להמציא לה כתב תביעה כדין, וזו הביעה הסכמתה לעשות כן.

באשר לטענת המשיבה לפיה המבקשת כלל לא יצרה עמה קשר לצורך ניהול מו"מ – משיבה המבקשת כי היא ניסתה להידבר עם המשיבה בעניין זה, ואף שלחה לה מכתב בקשר לכך, אך המשיבה התעלמה מהמכתב ולא טרחה להשיב לו.

באשר לדרישה לקיומו של טעם מיוחד לצורך קבלת ארכה להגשת הודעת צד ד' – משיבה המבקשת כי בנסיבות העניין אין צורך בקיומו של טעם מיוחד מאחר שהגישה את הבקשה דנן לקבלת ארכת זמן מבלי לחרוג מהמועד שנקבע להגשת כתב ההגנה (כאמור לעיל). מעבר לכך, טוענת המבקשת כי "כתב ההתחייבות והשיפוי, החתום על ידי המשיבה, אותר רק ימים ספורים קודם להגשת הבקשה ובכך ניתן הסבר למועד בו הוגשה הבקשה להארכת מועד" (סעיף 4 בתשובת המבקשת).

המבקשת מציינת כי "המכשיר הדיוני הגלום בהודעה לצד שלישי נועד לקדם את היעילות הדיונית, למנוע ריבוי התדיינויות ולצמצם את הסיכון שריבוי הליכים יניב פסיקות סותרות באותו עניין" (פסקה 5 בתשובת המבקשת). בהקשר זה מפנה המבקשת, בין היתר, לבש"א (י-ם) 7477/09 המרכז הרפואי רמב"ם נ' לביא שלמה (פורסם בנבו, 30.7.2009), אשר בגדרה נקבע כדלקמן:

"6.סמכותו של בית-משפט להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק, ובכלל זה הארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי, נקבעה בסעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בבוא בית-המשפט להחליט אם קיים טעם להארכת מועד, עליו לשקול את סיכויי ההודעה לצד שלישי, לאזן בין האינטרסים של הצדדים ולחתור לכך שבמסגרת ההליך יבוררו כל העניינים הרלבנטיים השנויים במחלוקת.

7.סבורני, כי הצדדים השלישיים הִנם אכן צד שנדרש לניהול ההליך, על-מנת להכריע בכל העניינים הרלבנטיים השנויים במחלוקת; וכי משיקולי יעילות, עדיף שסוגיות אלו תידונה במסגרת הודעת צד שלישי, על-פני האפשרות שתוגש תביעה נפרדת נגד הצדדים השלישיים. בהתחשב בהסברים שניתנו על-ידי המבקשים לעיכוב בהגשת ההודעה לצד שלישי, ובין-השאר, הקשיים באיתור מסמכים רפואיים המצויים בידי הצדדים השלישיים, מחמת חלוף הזמן, כמו גם הניסיון למצות משא ומתן לפשרה, ולאור העובדה שההליכים מצויים כיום עדיין בשלב של קדם משפט, החלטתי להיעתר לבקשה" (פסקאות 6-7 בהחלטה) (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).